בחירת כלי לקידוח מתחילה במשימה, לא בשם הכלי. צריך לדעת מהו החומר, מה הקוטר הסופי, מה עומק המעבר, היכן נמצא צד היציאה ומה האחריות לגמר. רק לאחר מכן משווים בין קידוח ידני לבין קידוח ליבה במכונה מתאימה.
קידוח ידני וקידוח ליבה פותרים משימות שונות
קידוח ידני משמש לעיתים לחורים קטנים ולחיבורים נקודתיים, בהתאם לחומר, לכלי, לעוגן ולהוראות היצרן. קידוח ליבה יוצר מעבר עגול לצנרת או לתשתית באמצעות כוס קידוח, ולעיתים דורש מעמד, מים ואיסוף בוצה. אין להסיק מכאן שיטה מתאימה לפרויקט בלי לבדוק את האלמנט.
ששת הנתונים שמכריעים את ההשוואה
- החומר ומעמדו: בלוק, בטון או אלמנט שמעמדו המבני אינו ברור
- הקוטר הסופי והשרוול שמגדיר מתקין המערכת
- עובי או עומק ידועים; כשאין נתון, מסמנים ׳לא ידוע׳
- קו המרכז, הכיוון והשיפוע הנדרשים
- גישה לצד הכניסה וצד היציאה ומה נמצא מאחור או מתחת
- תשתיות ידועות, מים ובוצה, איטום ואחריות לגמר
רעש, רעידות ומים
שיטות קידוח שונות יוצרות סוגי רעש, רעידות ותוצרים שונים. קידוח רטוב עשוי לצמצם חלק מהאבק, אך מייצר מים ובוצה ואינו שקט. בוחנים את ההשפעה לפי תנאי האתר והחללים הסמוכים, ולא מבטיחים שיטה ללא הפרעה.
מתי לא בוחרים שיטה לבד
אם הקידוח מיועד למערכת, המתקין או המתכנן שלה מגדיר את המעבר. אם האלמנט מבני, מוגן או שמעמדו אינו ברור, הגורם האחראי בפרויקט מגדיר את הגבולות והאישורים הנדרשים. צוות הקידוח בודק ביצוע וגישה; הוא אינו מחליף תכנון מערכת או אישור מבני.